קם והרשת

בנקודות החשובות בפרשת ענת קם כבר נגעו אחרים, ועשו זאת טוב ממני, לי נותר רק להתמקד בנקודה הכי פחות חשובה בסיפור – תפקוד הרשת, קרי הטוויטוספירה, הבלוגספירה וכל ספירה רלוונטית אחרת בפרשה.

אין ספק שהפרשה עוררה גלים ברשת, סטטוסים שונו, ציוצים צויצו ופוסטים פורסמו והורדו לסירוגין בשבועות האחרונים. יחד עם הטפיחות העצמיות על השכם, וההכרזה על איבוד הרלוונטיות של צווי איסור הפרסום, עלו גם הקולות שקראו להירגע ואף לעגו לעיסוק שנדמה ככמעט אובססיבי בנושא. הבעיה היא ששני הצדדים צודקים.

לא הרשת ייתרה את צווי איסור הפרסום, אלא התקשורת הממוסדת, בעיקר בארצות ניכר וטיפה טיפה כאן. קל לשכוח, כי נדמה שכולם מדברים על זה, אבל קהל הטוויטר והבלוגים מורכב ממעט אנשים. כשהקהל הזה וכמה חברים שלו, בנוסף לאנשים העובדים בתקשורת (שני קהלים שיש ביניהם, אני חושב, חפיפה לא קטנה) הם אלה המכירים את הסיפור – 99 אחוז מאוכלוסיית ישראל אינה יודעת את הסיפור. במובן זה צו איסור הפרסום עשה את שלו.

אבל, וזה אבל גדול שמספיק לדעתי על מנת לספק טפיחה על השכם לאנשי הרשת, אין לי ספק שהבאז האינטרנטי עשה את שלו בהוצאת הסיפור אל מחוץ לגבולות הדמוקרטיה היחידה ואל התקשורת העולמית. כלומר, הסיפור היה יוצא גם בלי זה אבל היה לוקח טיפה יותר זמן. מהרגע שהסיפור התפרסם במקומות כמו הוושינגטון פוסט, האינדיפנדנט והגארדיאן – החל כדור השלג שהביא בסופו של דבר לחשיפת הפרשה וביטל את העלמתה של קם – שלמרות טענות ששמעתי – היא הועלמה לכל דבר ועניין. יושבת עצורה במעצר בית, עצורה המואשמת בעבירות חמורות ואסור לאף אחד לדווח על זה. במקרה הזה לא ממש משנה שהיא אינה מוחזקת במרתפי השב"כ.

About these ads

6 Responses to “קם והרשת”


  1. 1 Dena Shunra 8 באפריל 2010 בשעה 6:42 PM

    שים לב: גיסה של קם הוא העיתונאי סמי סוקול העובד בוושינטון פוסט (מקור: ויינט).

    נקודת מבט אמריקאית: *אף* כלי תקשורת לא יצא עם הסיפור הזה עד שבלוג אחד של בלוגר שכותב מתוך זהותו כיהודי (תיקון עולם של סילברשטיין מסיאטל) של סוכנות הידיעות היהודית JTA פרסמו על כך מידע.

    וזה לא שלא היה להם מידע. מסתבר שבארה"ב כיום אי אפשר להעביר *שום* ביקורת על ישראל, אפילו לא על מאסר עיתונאים והשתקת המאסר, מבלי לחטוף התקפת "אנטישמים!" מטעם מגיני ישראל. העיתונות בארה"ב מעדיפה לברוח מסיפור ולא להסתבך עם האשמות אנטישמיות. לא ברור לי כיצד אפשר לקיים שיח דמוקרטי בצורה כזו.

    • 2 orbareket 8 באפריל 2010 בשעה 6:46 PM

      וזה רק מחזק את טענתי שלבלוגספירה היה תפקיד חשוב בהוצאת הסיפור אל האור.

      השיח הדמוקרטי במדינת ישראל הוא, בואי נאמר, מוגבל.

      • 3 Dena Shunra 8 באפריל 2010 בשעה 7:08 PM

        אכן, אבל התכוונתי לשיח הדמוקרטי בארה"ב, שמשתתק ועובר לדום בכל פעם שמוזכרת ישראל.

        אני מכירה מספר בלוגים (גדולים וחשובים) שאוסרים כל אזכור של ישראל, בגלל שהשרתים שלהם לא עומדים בזה. רמת הדיווח על ישראל בעיתונות האמריקאית מזכירה מקומונים בהתנחלויות. זה מבחיל, וזה גם לא יציב.

    • 4 orbareket 8 באפריל 2010 בשעה 7:12 PM

      לא יציב? נראה לי שהמצב הזה נשמר די בעקביות לא?

      • 5 Dena Shunra 9 באפריל 2010 בשעה 9:44 AM

        מה שרחביה אמר…

  2. 6 רחביה ברמן 8 באפריל 2010 בשעה 7:28 PM

    הרף עין בראייה היסטורית רחבה, האמת…


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




בקצרה

  • @Sharon_Luzon @michaelzil אני מציע את שירותיי כאחד שהוא בכלל לא לוזון כך שלא יהיה חשד 5 hours ago
  • @lisardggY @zdanielz @noamr צריך להתמקד בדברים החשובים: שליטה על זיפי הפנים, טלפורטציה וכיפה ממוזגת מעל ערים ו/או כיבוי השמש 5 hours ago
  • @lisardggY @zdanielz @noamr זה בגלל שבמקום להשקיע בדברים חשובים משקיעים בשטויות כמו מציאת טיפולים לסרטן או אנרגיות חלופיות 5 hours ago
  • @zdanielz @lisardggY @noamr אם רק היה אפשר לעצור את הגדילה שלהם באורך הנכון 5 hours ago
  • @usabach @noamr כן, התכוונתי יותר לאגדה האורבנית שיש אזורים שבהם ישראל לא יכולה לעשות כרצונה והם בשליטת הרשות הפלסטינית 5 hours ago

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

%d בלוגרים אהבו את זה: