אוף, אבל היא יפה, נו.

שוקי גלילי העלה פוסט בנושא שירות לאומי לערבים וכינה שם אישה בתואר "יפה" והמשיך בתארים חיוביים נוספים הקשורים יותר לפועלה. תגובה תוהה בקשר לבחירה בציון מראה החיצוני גררה דיון סביב נושא זה, במקום סביב נושא הדיון המקורי. בהמשך היא גררה עוד שני פוסטים. אחד – פרובוקציה המיועדת לגרום לפמיניסטיות לנהל "אי שיח" עם עצמן (לדבריו), והשני פוסט מסכם על הסוגיה.

את דעתי בנושא ניתן למצוא שם (אני אחד ממגיבי הווינט) – תפסה אותי דווקא תגובתו של גדי שמשון התוהה אם למראה החיצוני אין קשר להשגיה.

ובכן, באופן מפתיע התשובה לכך היא כן. כמובן שלמראה החיצוני יש קשר להשגיה. אך אמירה זו מפספסת את הנקודה. הפמיניזם לפחות ברובו הוא אג'נדה השואפת לשינוי – כן למראה החיצוני יש קשר להשגיה, ואתם יודעים מה? רוב הסטריאוטיפים המגדריים עומדים במבחן המציאות. השאלה היא מה עושים עם זה. האם ממשיכים לשעתק את הסטריאוטיפים או מנסים לשבור את הדפוס?

מעבר לכך, המקרה הזה הוא סוג של מה בא קודם הביצה או התרנגולת? (הביצה כמובן) האם אסמא אגברייה הגיעה לאן שהגיעה בגלל שימוש בנשיותה (או יופיה – כמסתבר חד הם) ולכן ראוי להתיחס לתכונה זו, או שמא ההתיחסות לתכונה זו היא זו שמשעתקת את הצורך בשימוש בתכונות אלה.

אין כאן קריאה לנשים לאבד את "נשיותם", אלא פשוט הודאה בעובדה אחת: אין לי מושג מה זו נשיות. אולי יהיה נכון יותר לומר שנשיות היא דבר לא קיים אלא משתנה על פי תפיסת החברה המסוימת והתקופה המסוימת. זאת לא אבחנה חדשה, אלא רק תהייה – האם אין דרך להתחמק מקביעה זו.

הכרותי עם גדי שמשון היא מהשטחיות ביותר האפשריות – אני מנוי רסס של אחד מבלוגיו, לכן אני מתנצל מראש על הקביעה הבאה – כנראה שלשיטתו אין דרך.

מודעות פרסומת

9 Responses to “אוף, אבל היא יפה, נו.”


  1. 1 lovely cat my ass 15 בינואר 2008 בשעה 3:46 AM

    פוסט לעניין.

    רק צרם לי המשפט ש"כל הסטריאוטיפים המגדריים עומדים במבחן המציאות", שזו סתם אמירה ריקה ומבוססת על שום כלום.

    ואם אסמא הגיעה לשם בשל יופיה, הרי שזה רק מעיד על האופי השמרני והסקסיסטי של החברה שלנו, שעדיין מחשיבה בראש ובראשונה מראה חיצוני כאשר זה מגיע לנשים, ומקדמת אותן או מפלה אותן בגינו גם כאשר מראה חיצוני מסוים לא נדרש כלל לעיסוק עצמו.

    ונכון, אין לנו מושג מהי נשיות, ובטח לא מר שקשוקי או אדון שמשוני יגדירו אותה עבור נשים.

    ואמרת נכון – נשיות אינה דבר אובייקטיבי וקבוע כלל וכלל והיא משתנה בהתאם למקום וזמן.

  2. 2 orbar 15 בינואר 2008 בשעה 3:53 AM

    מה שאמרת במשפט השני הוא הכוונה של המשפט שצרם לך 🙂

  3. 3 גדי שמשון 15 בינואר 2008 בשעה 8:53 AM

    איזה יופי זה האינטרנט, לומדים להכיר את קוראיך. עבורי, אם אתה אחד ממנויי הרסס של בלוגי, הרי ששטחית ככל שתהיה היכרותנו (החד כיוונית, מן הסתם), בכל זאת היא מעט בולטת מעל פני השטח.

    אחת הבעיות כשנוגעים בנושאים הנוגעים בעצבים החשופים של התקופה, של כולנו, היא שקשה מאוד להסביר עצמך בלי להיגרר להסברים נוספים ארוכים. יש מוקשים כל כך טעונים שמי שיגע בהם יכול להיות בטוח שהוא יפעיל כמה וכמה מוקשים בחוויה הפנימית של כל מי שישמע/ יקרא אותו. ועם זאת, אם לא נתבטא, ואם לא ננסה לפרש עצמנו שוב, למה לנו כל המדיום המפואר הזה?

    אה, כן, לנושא: רוצה לומר, לא פספסתי את הנקודה. ברור שלמראה החיצוני יש קשר להישגיה, וברור שזה נובע מהעובדה שהחברה שאנו חיים בה גם כוחנית, גם שטחית וגם, במידה רבה למרות הגל גם היום, מיזוגנית.

    הנקודה היא שהניסיון לשבור את הדפוס (אני מתייחס לפוסט הראשון של שוקי) על ידי היטפלות נוקדנית לניסוח שלו יצאה, קצת, אפעס, צדקנית, מתנשאת ומנותקת. כלומר, אלא אם שוקי היה מתעלם לחלוטין מיופיה של אגברייה, או כותב משהו בסגנון "היא אשה יפה, למרבה הצער בעולם שובניסטי מסריח זה זה עדיין חשוב, אמיצה, מעוררת מחשבה …." וכו, הוא לא היה יוצא פה טוב.

    אפילו בעיני עצמו.

    נדמה לי שבדרך לשנות את העולם ולהפכו למעט טוב יותר, חוץ מנוקדנות כלפי כל גילוי של אותו מסר מילולי שובניסטי לכאורה לא מודע כמו אצל שוקי, גם אם נניח שהמקום לעשות זאת היא הבלוג שלו, צריך לא רק להצביע על הפירכות והכוחנות המוסווית בשפה שלנו, אלא גם נאה לדרוש, נאה לקיים (איזה משפט ארוך ומסורבל, מה?).

    לא כל מי שאומר שאשה היא יפה אוטומטית, כמה כיף זה אוטומטי, צריך להיות מתוייג כשובניסט חשוך. אני, למשל, חושב שהשימוש של המגיב/ה למעלה ב"מר שקשוקי" ו"אדון שמשוני" יותר משהם מעידים על צדקתה המוסרית או עוולותינו המפליצות (מלשון פלצות, כמובן) של שוקי ושלי, הם מעידים שמבט על האחר כמי שאינו אדם אינו מוגבל רק לשובניסטים חשוכים. זאת, כמובן, מעבר לעובדה שמדובר בדאחקה סוג ז' שאפילו יצפאן ביום רע היה דוחה מעליו. לא כולם נולדו יפים, ולא כולם יודעים לכתוב.

    ובקצרה: לומר על מישהי יפה שהיא יפה אינו בהכרח אך ורק "להמשיך לשעתק את הסטריאוטיפים". עם כל הכבוד לאומואים הצרפתיים, לפעמים לומר על מישהי שהיא יפה זה גם לשעתק אותם וגם לומר שהיא יפה, וזה לא בהכרח מכוער יותר מניהול דיאלוג בו משבשים את שמות בני הפלוגתא שלך. .

    יום יפה לכולנו.

  4. 4 orbar 15 בינואר 2008 בשעה 3:11 PM

    גדי – אני מסכים איתך לחלוטין שנוקדנות לשונית בלבד אינה מספיקה, וכבר נתקלתי במקרים שבהם היא הובאה עד כדי גיחוך.

    לא הייהה בכוונתי להציג אותך או את שוקי כאויב השוביניסטי הגדול. זה לא מה שאני חושב.

    במקרה הספציפי הזה אני לא חושב ששוקי היה יוצא רע אם לא היה מתייחס ליופיה כלל. והוא בטח היה יוצא יותר טוב בלי פוסטי ההמשך.

  5. 5 lovely cat my ass 15 בינואר 2008 בשעה 4:05 PM

    גדי חמוד אתה לא שובינסט חשוך. אתה יפה נפש מלא באור ואהבה. באמת.

    רק מה, חבל שאתה מדבר מאחורי גבי. לא יפה! זה דה הומניזציה שלי! נא לדבר בפניי!

    רק מה לא בטוח אם אתה זה שמוסמך לחלק הערות על דהומניזציה, לפי מה שהבנתי אתה אוכל בעלי חיים הרוגים וגם מטיף במתכון שלך בבלוג לאכילתם. אז אם לא הפכת מאז לצמחוני לא נראה לי שאתה יכול לדבר בכלל בגנות דהומניזציות או השמדות המוניות בכלל מר שמשון.

    רק שאלה לי אליך האם תוכל לנדב לי תמונת חתך של איבר מינך המפואר למה ממש בא לי להקדיש לזה פוסט, נו, כמו הקטע שעשית לקמרון דיאז, ממש בא לי קטע כזה. מה אתה אומר?

  6. 6 מיטל 26 בינואר 2008 בשעה 10:23 AM

    פוסטי ההמשך הם סתם מקרה קלאסי של ניצול רייטינג, לא?

  7. 7 orbar 26 בינואר 2008 בשעה 9:36 PM

    אני לא חושב – אני חושב שהיה חשוב לשוקי להבהיר איזושהי נקודה, ולא שהוא סתם רכב על הגל של התגובה הראשונה.

    במיקרה שלי – הנושא פשוט עצבן אותי מספיק. ואם הוא עזר לי להמריא קצת עם הבלוג החדש, מה טוב.

  8. 8 שחר 27 בינואר 2008 בשעה 1:50 PM

    סליחה שאני מציק אבל מהו בדיוק אותו "שם" מסתורי שיופיה של אגברייה עזר לה להגיע אליו – עמידה בראש רשימה קקיונית שלא תעבור את אחוז החסימה לעולם? כלומר, נדמה לי שחלק מהויכוח הזה מנוהל במקום הלא נכון. יופיה של אגברייה, בין הוא קיים ובין אם לאו אין בו שום אפשרות להעיד על השאלה אם ליופי הנשי יש תפקיד בדרך אל ההצלחה, ולו רק כיוון שקשה לייחס לאגברייה איזושהי הצלחה.

  9. 9 orbar 27 בינואר 2008 בשעה 1:57 PM

    אבל הויכוח הוא לא על עצם הצלחתה או אי הצלחתה, אלא על הרלוונטיות של מראה החיצוני לנושא. ועל הצורך להתייחס אליו.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




בקצרה


%d בלוגרים אהבו את זה: