כנגד כל הסיכויים

הביקורת שלי על "הפרפר ופעמון הצלילה"

בפני הבמאי ג'וליאן שנאבל והתסריטאי רונלד האוורד – יוצרי הסרט "הפרפר ופעמון הצלילה" – עמדה בעיה. משימתם היתה ליצור סרט קולנוע באורח מלא המבוסס על סיפור אמיתי, כזה שככל שהוא מעניין ולעיתים אף נוגע ללב, אינו גדוש בהתפתחויות דרמטיות מהסוג שיכול להתאים לסרטי הקולנוע. כשעובדה זו עומדת לנגד עיני הצופה, ההישג המגולם בתוצר הסופי מרשים ביותר.

"הפרפר ופעמון הצלילה" מספר את סיפורו של ז'אן פול באובי, עורכו של מגזין האופנה ELLE הצרפתי. באובי הוא אדם אוהב חיים, קרי אוכל טוב, בילויים ונשים יפות, אשר לוקה בשבץ מוחי והופך למשותק בכל גופו. בעזרת נחישותו ועזרה מצד מטפלותיו הנחושות לא פחות ואשתו לשעבר, מצליח באובי להתמודד עם השיתוק וללמוד לתקשר עם סביבתו בעזרת שימוש באבר היחיד אותו הוא מסוגל להניע – עפעף עינו הימנית.

בהעדר התפתחויות דרמטיות בחרו יוצרי הסרט להתמקד בעיקר בפן הרגשי של הסיפור ולספר את כולו מנקודת מבטו של באובי עצמו, כך שהצופה בעצם חווה את הסיפור כמו היה בתוך ראשו של באובי.

במשך כל הסרט, מלבד בסצנות בודדות (כדוגמת סיום הסרט, שבעצם מהווה את הפרולוג לסרט כולו – השבץ עצמו) חווה הצופה את העולם דרך חושיו של באובי – רואה מה שהוא רואה, שומע מה שהוא שומע, חושב מה שהוא חושב. הצופה נזרק אל תוך הסרט בדמות המראה המטושטש הנגלה לעיני באובי כאשר עיניו נפקחות לראשונה בבית החולים והוא בעצם חווה את השיתוק.

גם הצופה וגם באובי אינם יכולים לשלוט במצבם ובסביבתם; באובי עקב שיתוקו ואילו הצופה אינו יכול עקב היותו צופה. על ידי יצירת הזדהות בין הצופה לבאובי, חווה הצופה את מחשבותיו של באובי (הקריינות) ואת תחושותיו. אפקט זה נוצר בין היתר בעזרת הצילום (עליו זכה הצלם יאנוש קמינסקי בפרס בפסטיבל קאן), שלא חוסך מן הצופה גם את המראות הפחות נעימים ואף המציקים שנגלים לעיניו של באובי.

חיבור הצופה לבאובי מורגש ביתר עוצמה עקב כך שמלבד כמה תמונות בודדות הצופה יוצא מתוך ראשו של באובי אך ורק כאשר באובי עצמו "יוצא" מתוך ראשו, אם בהעלותו בזיכרונו את חייו כאדם בריא, אם בדמיינו את חייו העתידיים לולא השבץ ואם בצורה בה הוא מדמיין את מצבו – כפרפר הכלוא בתוך פעמון צלילה או כקרחון מתפרק.

השימוש בדימויים מספק בעצם את המסר של הסרט כולו, את העובדה שלמרות מצבו העגום והמשבר העובר עליו, מצליח באובי להפוך את הגלגל – הפרפר אינו כלוא יותר בתוך הפעמון, וכותרות הסיום עוברות על פני קרחון ההולך ונעשה שלם יותר.

"הפרפר ופעמון הצלילה", צרפת 2007, 112 דק'. בימוי: ג'וליאן שנאבל. שחקנים: מתייה אמלריק, עמנואל סיינה, מארי ג'וזה קרוז, מקס פון סידוב, לני קרביץ

פורסם גם ב-ifeel

מודעות פרסומת

0 Responses to “כנגד כל הסיכויים”



  1. להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




בקצרה


%d בלוגרים אהבו את זה: