זוועה נהדרת

 

באיחור ניכר – הביקורת שלי על "סוויני טוד":

מהו הגבול אותו אין לעבור בבואנו לתקן עוול, בין אם מדובר בעוול אישי או חברתי? האם מפלצתיות הצד האחד מצדיקה את מפלצתיות הצד השני?

עלילת הסרט פשוטה ומאוד מקאברית. הסרט סובב סביב מסע הנקמה אליו יוצא בנג'מין בארקר (ג'וני דפ, 'צ'רלי וממלכת השוקולד', 'שודדי הקאריביים' ) תחת השם החדש שבחר לעצמו, סוויני טוד, כנגד השופט טארפין. השופט החביב חשק באשתו ובעזרת עושה דברו, שמש בית המשפט באמפורד, כלא אותו על לא עוול בכפו. הוא פותח מספרה בחדר שמעל למסעדת הפשטידות של גברת לובט (הלנה בונהם-קארטר המצוינת – 'סיפורי דגים', 'מועדון קרב'), ובשר קורבנותיו משמש כמילוי לפשטידות שמחיה את עסקי המסעדנות המדשדשים של הגברת.

נא לא להתבלבל – פשטות העלילה אינה פוגעת כהוא זה בחוזקו של הסרט. סוויני טוד, המבוסס על מחזמר מצליח, העתיק את פורמט המחזמר למדיום הקולנועי, והוסיף אליו את העיצוב הייחודי של ברטון (בניצוחו של מעצב ההפקה דנטה פרטי), עיצוב שלרגעים נראה כי הוא מתנדנד בין הצילום לציור. שילוב זה מבשיל לכדי יצירת סרט מתח קומי ואפל.

האווירה הגותית שכה תואמת את לונדון של המאה ה-19 לא עוזבת את הסרט לכל אורכו ומשקפת את הלך רוחו של טוד – את תחושת הזעם והאובססיביות שלו במסע הנקמה. רק פעם אחת העולם מתבהר, בדמיונה של גברת לובט שרואה את העתיד בו יחיו היא וטוד כזוג אוהבים על שפת הים, חלום שיתנפץ במהרה מול שאיפותיו של טוד המתרכזות רק בדבר אחד – נקמה.



בנג'מין בארקר (ג'וני דפ) פותח מספרה בחדר שמעל למסעדת הפשטידות של גברת לובט (הלנה בונהם-קארטר) ובשר קורבנותיו משמש כמילוי לפשטידות

כפי שנרמז בפתיח, העוול האישי בו עוסק הסרט משמש ככסות לעוול החברתי. פעולותיו של השופט טרפין ממחישות בצורה גרוטסקית את השרירותיות בה מאפשרת חברה היררכית כגון זו של אנגליה במאה ה-19 לאנשי העילית החברתית לרמוס את זכויותיהם של אנשי המעמדות הנמוכים. פעולות הנקם של טוד מוצגות אף הן כתגובת נגד לחוסר צדק זה, או כפי שאומר טוד עצמו – "הפעם החלשים יאכלו את החזקים".

אך הסרט אינו עומד מאחורי טוד. למרות הזדהותו של הקהל עם טוד ומניעיו, פעולותיו של טוד גם הן מוצגות בצורה מוקצנת ואדומה מליטרים של דם (וזו אינה מטאפורה, זה אינו הסרט המתאים לסולדים מנוזלי הגוף הפנימיים). טוד הוא מפלצת. סיומו של הסרט משאיר את הסוגיה פתוחה לשיפוטו של הצופה.

קלישאה ידועה היא שהרכב מנצח לא מחליפים. הוכחה לאמיתותה של קלישאה זו מספק לנו שוב ושוב טים ברטון בעזרת הליהוק הקבוע של ג'וני דפ והלנה בונהם-קארטר. אל השניים מצטרפים שחקני חיזוק בדמות הנבל התמידי אלן ריקמן ('מת לחיות', 'רובין הוד נסיך הגנבים', 'הארי פוטר' ) וסשה ברון כהן ('בוראט'), ליצירת אחד מהסרטים המהנים והמרשימים ביותר שיצאו מתחת ידיו של ברטון.

"סוויני טוד " (Sweeny tod) בריטניה 2007, 100 דקות. במאי: טים ברטון שחקנים: ג'וני דפ, הלנה בונהם-קארטר, אלן ריקמן, סשה ברון-כהן

מודעות פרסומת

0 Responses to “זוועה נהדרת”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




בקצרה


%d בלוגרים אהבו את זה: