איך אפשר להתווכח ככה?

שני טיעונים מוזרים בהם נתקלתי בשבוע האחרון. המשותף לשניהם – דרך תמוהה משהו להיחלץ מנקודת חולשה אמיתית או מדומיינת במצב הספציפי אליו נקלעו הדוברים. לאחד, על פי ניסיון העבר, זה כנראה יצליח.

הראשון: במהלך ויכוח ארוך, ארוך מידי, שהתנהל בין כל העולם ל"פמיניסטית" בסיפור האמיתי והמזעזע (המרכאות מכוונות). בסופו של דבר טיעוניה הסתכמו בטענות מהותניות על הבדל בין כתיבה ותחומי עניין גבריים ונשיים. הכותבת הכירה והצהירה שהיא יודעת עד כמה לא פופולאריים טיעונים כאלה בהמשך היא אף הכירה בכך שאולי העובדה שהדיכוטומיות גברי-נשי נשברות היא דווקא טובה. היא סיכמה ב"אבל זו דעתי". אמירה זו בעצם מכבה את כל הדיון. א את מודה בכך שעמדתך חלשה אבל את עדיין מחזיקה בה, על מה נשאר לדון?

השני: ביבי. טיעונו: מתנהלת נגדי רדיפה פוליטית. טיעון מעניין בעיקר בגלל שזה טיעון צודק. אכן, מתרחשת נגדו "רדיפה פוליטית". ביבי, מה לעשות (אבוי, אכן, מה לעשות?), בחר בקריירה פוליטית, וכתוצאה מכך הביקורת שהוא סופג, היא פוליטית לחלוטין. גם אם ממסעות התענוגות שלו מומנו מכיסו הפרטי והכל כשר – לגיטימי לחלוטין למצוא בזה טעם לפגם. אדם שמדיניותו הכלכלית תרמה לעוני מתקדם לא צריך להתפלא שמבקרים אותו על נהנתנותו. הטיעון המשמש אותו לצורך התחמקות מביקורת ו, פשוט אינו רלוונטי. טיעונים אחרי שלו, כמו "אולמרט יותר גרוע" מגוחך אף יותר.

ואגב, 11000 שקל על תיאטרון בשישה ימים. כמה הצגות יש בלונדון?

מודעות פרסומת

1 Response to “איך אפשר להתווכח ככה?”


  1. 1 ענת 23 במרץ 2008 ב- 5:36 PM

    לגבי ויכוח הפימנסטית, לא הבנתי מספיק. כמובן שאם משפט זו דעתי אי אפשר להתווכח.

    לגבי ביבי, טיעון ליכודניקי רגיל, אנחנו נרדפים על ידי השמאל, זה שהם בשילטון חצי מחיי המדינה, זה דבר שהם לא מעודדים לזכור.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




בקצרה


%d בלוגרים אהבו את זה: