מוות לרוצחים?

ערן מ"לטאת האמבט" פרסם פוסט על "אפקט עובר האורח" – האפקט הפסיכולוגי הגורם לאנשים להסיר מעצמם אחריות כאשר הם נתקלים במפגע בהיותם מוקפים באנשים אחרים. בקצרה, אם מישהו ינסה לדקור אותי אני מעדיף שיהיה לזה עד אחד ולא רחוב שלם, סיכויי ההישרדות לי יעלו.

ערן מביא את המקרה של קיטי ג'נובזה, שרוצחה ווינסטון מוזלי רצח ואנס נשים נוספות, השתתף במהומות בכלא אתיקה ובאופן כללי הוא חרא של בן אדם, והעלה מחשבה בדבר נחיצותו של עונש מוות (מוזלי הורשע,נגזר עלליו עונש מוות אך העונש הומר למאסר עולם).

בנושא זה טיעון הנגד שלי אינו עקרוני כי אם פרגמטי. לא קדושת חיי האדם עומדת כנגד עיני, חיי אדם אינם קדושים בעיני בכל מקרה. סיבת ההתנגדות לעונש מוות כלשהו נעוצה, בעיני, בבעייתיות המובנת לתוך המערכת המשפטית. האם רוצח ואנס ראוי למוות? כן. האם המערכת המשפטית מסוגלת לקבוע בוודאות שאדם מסויים אכן אנס או רצח? לא תמיד. המקרה של מוזלי היה כנראה חד משמעי, על פי הודעתו והראיות כנגדו, מעשיו אינם מוטלים בספק. השאלה היא מה הדין במקרים פחות בטוחים, שעל פי חשדי הבלתי מבוסס הם הסוג היותר נפוץ. האם החברה יכולה לקחת על עצמה את הסיכון בהוצאה להורג של אדם חף מפשע?

כאשר העונש הוא מאסר והטעות מתגלה – כפי שקרה מספר פעמים בעבר, יכולה החברה לפצות את הנאשם, לפחות חלקית על העוול שנגרם לו. סופיותו של עונש המוות, היא זו שבעיני מוציאה אותו אל מחוץ לגדר הסביר.

מודעות פרסומת

3 Responses to “מוות לרוצחים?”


  1. 1 איתמר שאלתיאל 9 ביוני 2008 בשעה 2:17 AM

    יש עוד טיעון כנגד עונש מוות – זכות היתר שהחברה נוטלת לעצמה. החברה שלנו לקחה לעצמה את הזכות להסדיר את חיינו, למסגר אותם בחוקים, לאסור עלינו שימוש באדמות מסוימות, בסמים מסוימים, בחפצים מסוימים. היא לקחה לעצמה את הזכות להגביל את חופש התנועה שלנו, כאשר אנו עוברים על כמה מחוקיה, והיא לקחה לעצמה את הזכויות האלה על כל המרחב הידוע. כלומר, כמעט ואין לאן לברוח מהמדינה. אין אדמות להתיישב בהן, אין זכות להגדרה עצמית, לריבונות אישית או להתמקחות (טוב, כמעט ואין). המדינה בכל מקום, והיא מתפשרת על זכויותינו תמיד. אני מעדיף שלא לאפשר לה להתפשר על זכותם של אנשים לחיים. ולו לשם הצבת גדר.

  2. 2 efyska 9 ביוני 2008 בשעה 8:38 AM

    אני נגד עונש מוות בכל מקרה. אדם צריך לשלם בחייו על מעשיו ולא במותו.

  3. 3 ערן 9 ביוני 2008 בשעה 5:02 PM

    אור, אני מאוד מסכים איתך. חשוב לי להדגיש שבאופן עקרוני אני מתנגד לעונש המוות – במיוחד מהסיבה שהעלית בנוגע לטעויות בשיפוט. וגם כי לפעמים נראה לי שכמו שנאמר כאן בתגובות, אדם צריך לשלם בחייו ולא במותו. מה שכתבתי בפוסט שלי באמת נבע מהמחשבה של מה היה קורה אילו היו מוציאים להורג את מוזלי כמתוכנן. הרי במקרה שלו, 99% שהוא באמת אשם (אני משאיר אחוז אחד לטעות, תמיד. יכול להיות שהוא הודה אבל היו מספיק מקרים של הודאות שווא – אם כי במקרה שלו הוא שיחזר את המעשה בצורה מאוד מדויקת, אז הספק קטן מאוד) – אם הוא היה מוצא להורג היה נחסך כל סיפור הבריחה שלו והאונס המתלווה לכך.
    אבל כאמור, לדעתי עונש המוות הוא דבר מסוכן כל כך שעדיף "לספוג" את זה ולא להחיל אותו.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




בקצרה


%d בלוגרים אהבו את זה: