אינדיאנה ג’ונס וקללת הגיקים האיומה

בדרך כלל אני מחכה עד שהביקורות יתפרסמו ב- ifeel לפני שאני מעלה אותן לכאן, אבל הם מתמהמהים. אז הנה הטייק שלי על אינדיאנה ג'ונס החדש:

על גיקים רבים ושאר חובבי תרבות פופלארית על סוגיה השונים רובצת קללה. כאשר מתפרסמת יצירת המשך, גרסה חדשה, הומאז', או יצירה הקשורה בדרך כלשהיא ליצירה הנחשבת לאבן דרך בתרבות הפופלארית (שמעתם, בסרט הזה יש את אותו נער המים של "שר הטבעות"!), מחויבים הגיקים, כמעט בעל כרחם ללכת לראות אותה. כך, דור שלם שגדל על ברכי טרילוגיית "מלחמת הכוכבים" המקורית מצא את עצמו צובא בהמוניו על קופות הקולנוע, וחוזה בקריסתה המפוארת של האגדה לכדי שלושה סרטים חסרי נשמה, ובחלק מהמקים גם חסרי עלילה של ממש, עמוסים באפקטים אשר הפכו לחזות הכל ובמשחק גרוע מהרגיל – בז'אנר שמשחק טוב אינו מהווה את עמוד התווך מלכתחילה (מעניין הוא שהחלק השני של נקמת הסית', השלישי בסדרה, המוקדש לחיבור העלילה לעלילת הטרילוגיה המקורית – הוא החלק הטוב בטרילוגיה החדשה כולה). רוב הגיקים מכירים את הקללה היטב, אך היכרות זו אינה מונעת כלל וכלל את נזקיה של הקללה. הקללה גם מוכרת על ידי הצד השני -ספקי יצירות התרבות, שמנצלים אותה הייטב ליצירת מחלבת מזומנים אימתנית. ללא ייראת הקודש האופפת את רגשות הגיקים, מוכנים מנהלי האולפנים לאשר הכל, ובלבד שכיסי הגיקים יתרוקנו – וחשבונות הבנק שלהם יתמלאו.

בהתחשב בקללה זו, שמוטלת בין היתר גם עלי, נכנסתי לאולם בבואי לצפות בסרט הרביעי בסדרת אינדיאנה ג'ונס – ממלכת גולגולת הבדולח בחשש כבד. האם אזכה לראות המשך ראוי לעלילות האיש שגרם לי בילדותי לחלום על קריירה ארכיאולוגית? היהפוך אינדי עורו וישתמש בשוטו לצד כוחות הרשע של תאגידי הוליווד?

הבשורה המשמחת – אינדי אולי זקן יותר, אבל הדבר מתבטא בעיקר בשערו המאפיר. השוט, הכובע, החיוך העקום, המלכודות, המרדפים, הנחשים, הרמשים וההומור – עדיין שם.

כפי שניתן לצפות, הסרט משחזר במדויק את התבנית שלתוכה נבנו גם שלושת הסרטים הקודמים. אינדי נמצא במרדף להשגת חפץ בעל כוחות על, כאשר מולו מתייצבים כוחות הרשע התורנים של העולם (הנאצים במקור, הסובייטים בסרט הנוכחי), החושקים בחפץ לצורך תכניותיהם הזדוניות. כמו בסרטים הקודמים מצטרפים אל אינדי במסעותיו האישה התורנית ודמויות משנה נוספות חלקן חוזרות גם הן. כמו בסרטים הקודמים, גם כאן מביא על עצמו הנבל הראשי את חורבנו במו ידיו.

גם הבחירה למקם את עלילת הסרט בתקופה מאוחרת יותר, כלומר, להתחשב בזמן שעבר ולא ליצור סדרת סרטים אל-זמנית כגון ג'יימס בונד, תורמת לקסמו של הסרט, ולאמינותו (עד כמה שמקומה של האמינות בסרטים מסוג זה מוטל בספק).

למרות פוטנציאל ההרס העצום, עומד הסרט במשימה. למרות ההפניות והאיזכורים הרבים, לעיתים מאולצים (בעיקר קטעי השימוש בשוט) לשלושת הסרטים הקודמים, למרות מופרכות העלילה, אפילו יחסית לסדרת סרטים הבנויה על עלילות מופרכות, אנחנו מקבלים סרט הרפתקאות מהנה וקצבי. סרט המשך לסדרה קלאסית העשוי רע עלול להכתים את כל שאר הסדרה, אך כאן מתייצב הסרט אמנם הרחק מאחורי שודדי התיבה האבודה ומסע הצלב האחרון אבל עדיין מהווה יצירת המשך יאה לקלאסיקת ההרפתקן עם הכובע.