Posts Tagged 'דת'

הקטנוניות היומית

בהמשך לפוסט הקודם, יש עוד משהו קטן שהפריע לי בסיקור התקשורתי של ביקור האפיפיור, אבל כיוון שזה קצת קטנוני הפרדתי.

בשבת ביקר האפיפיור בהר נבו בירדן. על פי הדיווח ברדיו הר נבו הוא המקום ממנו צפה משה רבנו על הארץ המובטחת. ככה, עובדה היסטורית, לא על פי הכתוב בתנך, על פי המסורת, גורישט.

וראו זה פלא היום בבוקר בסקירת הלו"ז היומי של הצורר דיווח קול ישראל על שורה של אתרים בירושלים בהם עתיד בנו האבוד של היטלר לבקר. בין האתרים כנסיה (או חדר, או מקום כלשהוא אחר) בה על פי המסורת הנוצרית התפלל ישו.

כלומר התקשורת מכירה בכך שכתבי דת אינם בהכרח ספר היסטוריה. רק התנ"ך כמובן.

מודעות פרסומת

טריפה עדיף על נבלה?

בעצם צריך להגיד להם תודה.

ביקור האפיפיור בנדיקטוס ה-16 היה עלול להישאר מה שהוא באמת – ביקור רשמי משעמם של נציג דת שמרני וריאקציונר (אולי אפילו יותר מהרגיל) במדינת האפרטהייד של הדת הראקציונרית השנייה. לשמחתינו כל מיני פקידים ונבחרי ציבור מובילים את עדות יג"עייהם (יג"ע – יהודי גאה עילג, קרדיט: נמרוד אבישר) בשיתוף פעולה נדיר עם אחיהם המוסלמים על מנת להפוך את הביקור המשמים לקרקס משעשע. משעשע , במובן של כל כך עצוב שאין מה לעשות אלא לצחוק.

ראשונים, התייצבו למשימה הלייצנים הרגילים – שאם לא היו יודו נאצים אלימים היו יכולים להיות לורל והארדי של תחילת המאה ה-21 – איתמר בן גביר וברוך מרזל. השניים הגישו או התכוונו להגיש קובלנה פלילית נגד האפיפיור בתואנה שהוא מחזיק ברכוש גנוב – מנורת בית המקדש, לא פחות.

אחריהם החרו והחזיקו יו"ר הכנסת, ליצן לא קטן בפני עצמו, רובי ריבלין, וחבר הכנסת הטרי ניצן הורוביץ אשר החרימו את הביקור. ריבלין כמובן כי הוא יג"ע מוכרז, הורוביץ לפחות תירץ את זה בריאקציונריות של המבקר, ניחא.

ועכשיו הכריזה המנהיגות הרוחנית של ישראל, הנהלת יד ושם, זאת שפיטרה לא מזמן משהו שהעז להצביע על דיר יאסין, שהאפיפיור לא עומד בדרישותיה – נאומו היה מאכזב ולא כלל הצלפות עצמיות למוות, הוא רק חזר במילים אחרות על מנטרת יד ושם – יש לזכור ולעולם לא לשכוח ולא קרא לבצע שואה בעם הגרמני או משהו. אכן מאכזב. כאחרוני הטוקבקיסטים (מעמד הפועלים היג"עי) טען הרב לאו כי האפיפיור אמר נהרגו ולא נרצחו. הסמנטיקה חזקה כאשר מדובר באפיפיור ממוצא גרמני.

ואמרתי קודם שיתוף פעולה מצד אחיהם המוסלמים? ובכן, לא ממש. מסתבר שבדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון כבר אסור להביע דעה. אם אתה ערבי, מן הסתם.
היה אפשר לחשוב שזה טוב שמישהו מחזיק את המראה מול עינינו, אם למרבה הזוועה מרבית היושבים בישראל לא היו אוהבים את מה שהם רואים.

למה נטפלים לקטנות?

אני לא מומחה לרבנים, לא יודע לזהות מי נחשב למתון ומי לקיצוני. מלבד כמה שמות מוכרים, כמובן. למרות זאת, לפי הטור הזה, ולפי התגובות אליו, אני מעריך שיואל בן נון נחשב לאחד מנציגי הפלג המתון ביהדות. אם אלה פני הדברים, אז הנה הפנים האמיתיות של היהדות המתונה. מעשי אלימות ופרעות בערבים ראויים לגינוי, אבל לא, חס וחלילה, ממניעים מוסריים כגון גינוי של פגיעה בחפים מפשע אלא ממניעים תועלתניים – זו פגיעה עקיפה ביהודים. אכן הומניות נהדרת.

למען האמת, עדף ככה כשהדברים גלויים על פני השטח ולא משמשים כעלה תאנה צבוע המטהר את שאר השרץ.

הדברים האלה נאמרו בעבר אבל ראוי לטעמי להזכירם שוב ושוב. ההתמקדות ב"בית המריבה" (מישהו מוכן להסביר לי אגב מה הקטע עם "בית השלום" – גם אם לשיטתם המתנחבלים צודקים איך זה מבטל את המאורעות בשטח. שיחדש במירעו.) משכיחה את הנושא היותר גדול – היישוב היהודי בחברון כולה. בדיוק כמו שההצהרות העונתיות על פינוי "מאחזים בלתי חוקיים" משמשות להשכחת העובדה שאין שום דבר חוקי בהתנחלויות האחרות. אפרתה לא יותר לגיטימית מעמונה, יצהר לא יותר לגיטימית מכל מעלה יהושפט ד' כלשהיא.

וצה"ל מציג: פינת הwell, duhhh

יש בוני מוזנאיים בקהל?

שתי תגובות בולטות מימין בעקבות הניסיון לרצוח את זאב שטרנהל. שתיהן לא חדשות, הן פשוט נהיות מגוחכות יותר מפעם לפעם.

הראשונה – תזת העשבים השוים. בית הורי היה וילה נחמדה בישוב חצי שכוח  אל בשם עשרת. הייתה לנו גינה, בדרך כלל מטופחת, אבל במשך השנים היו מספר תקופות שהגינה הוזנחה ועשבים שוטים – בעיקר יבלית אני מניח צמחובה. לכן, מניסיון, כשיש יותר מידי עשבם שוטים לא כל כך רואים את הגינה. תחליפו דימוי, למען השם (שלכם).

השניה, והאהובה עלי, גינוי הטרור תוך הצבעה על איזשהו סימטריה בין הסתה מימין להסתה משמאל. טיעון מעניין. בואו נכין ביחד לוח תוצאות:

טרור מימין:

ניסיון לרצח שטרנהל, יגאל עמיר, ברוך גולדשטין. בעצם, למה אני מתאמץ להיזכר, כבר עשו את זה בשבילי (מעודכן ל-2006).

טרור משמאל:

המממ.. רגע, בואו נראה… טוב, אפנה לקוראי? למישהו יש דוגמא?

מסתבר שמוות הוא עניין הלכתי

אגדה אורבנית ידועה בצבא היא שחובש מוסמך לקבוע מוות של חייל רק במקרה שהראש מנותק מהגוף ומרוחק ממנו, אם אני לא טוקעה המרחק הנקבע באגדה הוא 3 מטרים. כבהרבה מיתוסים גם במיתוס זה אני מניח יש גרעין של אמת. גרעין הקובע שהרופא הוא בעל הסמכות לקבוע את מותו של החייל.

אבל מסתבר שיש עוד גורם המוסמך לקבוע זאת – הרבנות הצבאית. אחרת קשה לי לראות את ההיגיון בנתינת המשימה, לקבוע את חייהם או מותם של החיילים המוחזקים בידי החיזבאללה, בידי הרב הראשי של צה"ל.

תדע כל אם עברייה (וידע גם כל אב ישראלי) שהוא מפקיר את בניו בידי מערכת אשר נותנת בידי איש דת לקבוע את מצבם הבריאותי של בניה. אני מניח שהשלב הבא הוא שימוש במדיומים ותקשור רוחות על מנת לאתר את מיקומם (אופס, זה השלב הקודם).


בקצרה