הביקורת שלי על החדש של האחים ורשובסקי:
יש שני דברים שאתם צריכים לדעת לפני שתחליטו ללכת לראות את "ספידרייסר" סרטם החדש של האחים ורשובסקי (המטריקס).
הראשון, הסרט אמנם עושה שימוש במצלמה ובשחקנים, אבל זהו בעיקרו של דבר סרט מצויר, על כל המשתמע מכך. הסרט מעוצב ברובו בעזרת אנימציית מחשב במראה "פלסטיקי" צבעוני. מהר מאוד תשכחו שאתם צופים בסרט ולא בסדרת האנימה המצוירת עליה מבוסס הסרט. לעיתים שוכח גם הסרט עובדה זו והציור חודר בגלוי לסרט ליצירת אפקטים המזוהים עם האנימה ( המסך הקופא, היוצרת תחושה של תנועה למשל). כמו כן השימוש בטכניקה זו גורם לסרט להיות מצויר גם ברוחו – כלומר לפעולות המתבצעות בו להתעלם לחלוטין מחוקי הטבע, ולדמויות כמו אחיו הקטן של רייסר והשימפנזה שלו להתקיים ללא ניסיון ההתנקשות המתבקש.
השני, זה אינו סרט זהו מניפסט של הכמיהה לאותנטיות אל מול פס היצור הקפיטליסטי, שכמו בכל סרט מצויר, מוקצן, לעיתים עד כדי גרוטסקה, ונזרק בפרצופכם – הצופים.
ספיד רייסר (אמיל הירש), הא נהג מרוצים, כל חייו עוברים עליו על המסלול. כילד הוא חשב רק על מרוצים, כמבוגר, זה מה שהוא יודע לעשות. גם המשפחה שלו, שותפה לתשוקתו. כנצר למשפחת יצרני מכוניות הוא נוהג בשביל חברת המכוניות של אביו (ג'ון גודמן). כאשר מנהל תאגיד ענק פונה אל ספיד בהצעה מפתה, הוא נדחה על ידי ספיד. בתמורה נותן לו המנהל שיעור בעולם הספורט האמיתי – מסתבר שכל המרוצים מכורים מראש. הכל נסגר בעסקאות מאחורי הקלעים, ואפילו גיבורי ילדותו של ספיד לא התחרו באמת. ספיד ומשפחתו בעזרת חברתו של ספיד, טריקסי (כריסטינה ריצ'י) ונהג מסתורי בשם רייסר אקס (מתיו פוקס) יוצאים לנצח את השיטה מבפנים, להשיג במרוץ את חבורות הנהגים של התאגיד, המצוידות בנשקים שונים ובחוסר כבוד לחוקי משחק הוגנים.
הסרט אינו מוגדר בינתיים כהצלחה בארה"ב, עיצובו הייחודי ואורכו הרב (רב מידי) עמדו בעוכריו, אבל לאוהבי אנימה או סרטי פעלולים קצביים, ואפילו לאוהבי משחקי מכוניות, יספק הסרט הזה, הנאה צרופה, בתוספת מסר אנטי תאגידי חזק, אף אם נאיבי (היה נחמד אם לא היו מדביקים אליו את המשפחתיות האמריקאית).
"ספידרייסר", ארה"ב, 2008, 135 דק', בימוי ותסריט: האחים ורשובסקי. משחק: אמיל הירש, כריסטינה ריצ'י, ג'ון גודמן, סוזן סרנדון, מתיו פוקס
זנב לאריות 
הביעו דעה