Posts Tagged 'פאשיזם'



חם כאן בבועה

כתבתי את זה כבר איפהשהו בעבר, אבל בכל זאת.

בעקבות פוסטים בהיתוך הקר ובחדר  404 , התחיל ויכוח בטונים מדומיינים גבוהים בדבר הומור שחור והטעם שבו. אנשים אחרים כבר כתבו את דעתי בנושא. בקצרה: הבדיחות הספציפיות האלה לא היו ממש מצחיקות לטעמי, טוב, זאת ב404 אולי קצת, אבל בחייאת, הומור, לא מתים מזה.

מה שתפס אותי בתגובתה של אדר הוא החזרה לאגדת הבועה התל אביבית. אני לא יודע מאיפה הגיעה התחושה כאילו תל אביב מנותקת (לא היו פיגועים בתל אביב? אני זוכר כמה, אני גם זוכר שעל זה צחקו. אולי אז הבועה הייתה בחיפה). מה שמפריע לי בתזת הבועה היא חוסר היכולת להימלט ממנה, או יותר נכון היכולת להימלט רק מצד ימין.

הרי אם לא איכפת לי מכלום אני בועתי, וחס ושלום שאשב בבית קפה, סממן הבועתיות המובהק ביותר.. אם כן איכפת לי ואני יוצא להפגין, אז בהיותי שמאלני מאנייק אני יוצא להפגין נגד מלחמות. ואז ההפתעה מגיעה, כפי שהגיעה לפני שנתיים בזמן מלחמת אולמרט – אני עדיין בועתי.

כנראה שסגרו את כל מי שדעתו לא מתיישרת עם הקונצנזוס הנוכחי, שדרכי התגובה שלו לאירועים לא היה עובר את עריכת מהדורת החדשות,בבועה ולא סיפרו לי.

חבל שזה לא נכון, נשמע כיף שם בבועה. יש צחוקים על ירושלמים.

vicious circle

ושוב, 41 שנה לכיבוש, שורה של דברים מעצבנים, שיעמום מסוים הנובע מאבטלה ארוכה מידי והמאבק הפנימי חוזר להכות

if ignorance is bliss

אני רוצה להיות אדיש, אני רוצה לחיות בבועה. אני חי במדינה גזענית וקטנה, קפיטליסטית חזירית, בזה להשכלה, הופכת ליותר ויותר פונדמנטליסטית-דתית? אז אוריד את הראש. אני במילא שייך לקבוצת האוכלוסיה הלבנה-גברית-יהודית, מעבר לעצבנות ייקח קצת זמן עד שדברים יפגעו בי אישית בצורה הנראית לעין. אז מידי פעם תשמע על שריפת ספרים, על היחס לפליטים, על הריסת בתים, ירי על מפגינים. תשמע על חבריך בתארים המתקדמים, הנאבקים לשלב לימודיהם עם עבודות, קריירה אקדמית בארץ הרי כבר לא נחשבת כדבר לגיטימי. אעזוב, מה אעשה? אלך להפגנה? זה ישנה משהו? עדיף לסנן, לחיות את חיי, להגר מתישהו, לקוות שהקטסטרופה תחכה כמה שנים.

then knock the smile of my face

אבל אי אפשר. אז אני הולך להפגנות, מנסה להרים את הראש מידי פעם, אולי אפילו מתחיל לחשוב על הצטרפות לתנועת שמאל.

ואז היאוש חוזר.

וחוזר חלילה.

הפעם זה אישי

התגובות לפוסט הזה פשוט הרתיחו אותי (נחשו איזה צד). לא שזה דבר נדיר. אני אדם די דעתן ונוח להתחמם כשזה נוגע לויכוחים אידיאולוגיים. אבל הפעם זו רתיחה מסוג שונה. הפעם זה אישי.

אם אבא שלי כבר הפסקתי להתווכח, זה איבד מטעמו, וגם הוא מצידו משתדל להתרחק מויכוחים בשנים האחרונות (כנראה שחמימות מזג היא עניין שדי עובר במשפחה). אבל אנשים המגדירים אותי כיהודי על אפי ועל חמתי, תוך היתממות והאשמת אחרים בגזענות, הם במקרה הרע טיפשים, ובמקרה הטוב, סתם חצופים וצבועים.

בכל פלפולי הלשון שעלו שם לא הצליח הצד המעצבן להביא ולו טיעון אחד על איך ראיה בדת משהו מולד שאינו יכול להילקח ממך, לדבריהם גם לא על ידי עצמך אינה טענה גזענית. הם קראו ליהדות תרבות משותפת, שותפות גורל הדהות עם הוריך וכו'.  שזה הגדרה מאוד מעניינת למושג "עם".

היום ישבתי בתחנת אוטובוס ליד שתי נערות בנות 13-14, נערות טיפוסיות, לבושות כמו כל נערה חילונית אחרת שמסביבן ומתנהגות בצורה מאוד דומה. הבעייה היא שהן היו תאילנדיות. האם התרבות המשותפת ייהדה אותן?
לגבי שותפות גורל – אחר כך יש לאנשים את החוצפה להתרעם על השוואות לחוקי נירנברג. הם בעצמם חברים בעם שעל פי תפיסתם מוגדר על ידי היטלר (גודווין חל עליהם במקרה זה, הם התחילו 🙂 )

ובכן אני רוצה להכריז כאן, קבל עם וכמות בלתי ידועה של קוראים – אני לא יהודי. שני סוגי אנשים לא מוכנים לקבל זאת: נאצים ושאר אנטישמים שרוצים להרוג אותי. ו"יהודים טובים" שרוצים לחבקני בחיבוק הדב האוהב שלהם. בין הטרפה לנבלה אני מעדיף להתעלם משני הצדדים.

כנראה שעל פי היגיון מסוים זה הופך אותי ללוקה ב"שנאה עצמית".

להשתין מהמקפצה

"אנחנו מדינה דמוקרטית. ליברלית. פתוחה. הוגנת (לפחות למראית עין) וזו בדיוק הבעיה שלנו"

המשפט הזה שחלקו הראשון שיקרי וביחד עם חלקו השני הופך למצמרר, הוא כנראה אמירה בגלוי (לפחות את זה יש לתת לו) של ההרגשה הרווחת בקרב חלק גדול מאוכלוסיית ישראל.

עצוב. וזה לא רק המשפט, זה כל הפוסט.

גבולות החוצפה מתרחבים

ראשית, הבהרה – פוסט זה כנראה לא יחדש דבר, הוא משמש אותי כערוץ להוצאת עצבים.

ועל שום מה העצבים? על שום מקרים נוספים בהם הכנסת מרשה לעצמה להידחף לחיי אזרחיה ולהגביל את החופש שלהם מעבר למה, לפחות על פי טעמי, שראוי להיכלל תכת סמכותה. המקרים הטריים עליהם אני מדבר הם הצעת החוק האוסרת על שימוש בסמלים נאציים – יהונתן קלינגר כתב על זה ועל השלכות החוק על חופש הביטוי, והצעת החוק החדשה האוסרת על עישון בבסיסי צה"ל.

כאמור, יהונתן הרחיב יפה על הצעת החוק הראשונה והתגובות אף הרחיבו בשאלה המעניינת, מה יעלה בגורל פרק הסופ-נאצי של סיינפלד. אותי בעיקר תפסה הנקודה, שהחוק אוסר גם לבצע פארודיה על החוק עצמו. עולה בי השאלה האם החוק עצמו עומד בכללים שאותו הוא קובע – הוא הרי מדבר על נאצים1 כמובן שהשאלה מגוחכת, אבל היא תוצר ישיר של גיחוכו של החוק הנ"ל.

החוק השני מקומם אותי אף יותר, כי גם אם נניח לצורך הדיון שבמקרה של החוק הראשון מרבית ה"נפגעים" ממנו הם חלאות ניאו נאציות, הרי חוק זה בהצטרפותו לאחיו הגדול האוסר על עישון בבארים ומסעדות, חודר לתחום הפרט של אנשים נורמטיביים מכל קצוותיה ושכבותיה של החברה. גם אם נצא מנקודת הנחה שלמדינה זכות להילחם בתופעת העישון עקב נזקים כלכליים שנגרמים עקב טיפול בנזקיה, הרי שכאן המדינה בוחרת להילחם דווקא במעשנים ולא בתופעה. אם במקרה של החוק הקודם עוד עמד לצד המחוקק הטיעון המוסרני של נפגעי העישון הפאסיבי (אהם), הרי כאן, אלא אם מדמיין יגאל חסון את בסיסי צהל כתא קטן וסגור, מתגלה האמת – שלא הוסתרה כהלכה גם קודם לכן. אנשי האויר הנקי אינם מעניינים את חסון/ארדן ודומיהם, כוונתם היא להצר צעדיהם של מעשנים ללא קשר לסביבתם – אין שום סיבה כל עוד לא הוצא הישון אל מחוץ לחוק גם באזרחות לקשר בין שירות צבאי לבין עישון. למרר את חייהם של עובדי הכפייה של המדינה עוד יותר? מי שמך?

מתגלה האמת, יש את קוד התנהגות הרצוי על ידי חסרדן ולדעתם צריכים כולום לעמוד בו. איזה כיף להם שהם בכנסת והם יכולים לבזבז זמן ומשאבי ציבור על מנת להבטיח זאת.

ואף מילה על 892.

עדכון: רק לחצתי על כפתור ה"פרסם" וכבר נתקלתי בפועלו הטרי הנווסף של החסרדן – איך אפשר בלי קצת מציד המכשפות החביב. ארג……

תגובת נגד

[gv data="woXH80EXi_s"][/gv]

כפי שכבר נטען כלפי הסרטון הזה – הוא חד צדדי ודי רדוד. אבל זה משנה רק אם מתייחסים אליו במנותק מהפרסומת המקורית. זו הקצנה והרדדה שמטרתה, לדעתי, לשים ללעג את הפרסומת המקורית ולהאיר על גיחוכה.


בקצרה