Posts Tagged 'פוליטיקה'



עוד שבוע למנאייק

כפי שבטח שמתם לב בצד שמאל של המוד מתנוסס הבאנר של חד"ש. הגיע הזמן להסבר קצר – למה?

ובכן, אלימינציה: ראשית אני אתאיסט ולכן לא אתן את קולי למפלגות דתיות. שנית אני איש שמאל ולכן העבודה וימינה ממנה (ימן ערבי או ימין יהודי) נופלות גם הן – ביבי, לבני או ביבי 2 – הם יהיו שם אבל לא על מצפוני.

נותרנו עם מרצ, התנועה הירוקה -מימ, חד"ש ודע"מ.

דע"מ – לא תעבור כנראה אחוז החסימה ולכן לא בחנתי אותה (לא שיקול רציונאלי, אני יודע)

מרצ – יש גבול לכמה מפלגה יכולה לגמגם, בכל המישורים אבל בעיקר בנושא המדיני. התנהלותה בזמן המלחמה/מבצע/דיכוי המרד האחרון הייתה מבחילה במיוחד.

תנועה ירוקה-מימד – אנשים שעושים רושם מוצלח, מצע שנראה מבטיח, בעיקרון ממש לא אצטער אם ייכנסו לכנסת. אבל, כבר כתבתי כאן בהקשר של עיר לכולנו על כך שההפרדה בין החברתי הסביבתי והמדיני היא מלאכותית, וזה לא השתנה. וזו בדיוק הבעייה שלי עם הקריאה "לסדר יום אזרחי" – נכון גם בעיני המצב החברתי חשוב, גם בעיני המצב הסביבתי חשוב. אבל כל עוד אני חי במדינה המנהלת משטר פושע – אמנע מהשוואות מיותרות למשטרי אופל מהעבר, השוואות לא רלוונטיות הגוררות ויכוחים מעגליים ומתישים – אני חושב שהקריאה הזו לא אחראית.

הכיבוש הוא לא חזות הכל, אבל הוא בהחלט חזות הרוב, ואני שמח שיש מפלגה שלא מפסיקה לעסוק במחאה כנגדו, תוך עשייה חברתית וסביבתית.

חד"ש, אם כן.

אשמים עד שלא הוכחה חפותם

ככל הידוע לי הסדר המקובל שבו אמורים להתנהל הדברים הוא: האשמה, הבאת הוכחות מספקות להאשמה שהצגת ורק אז שכנוע אנשים בנכונות ההאשמה. מוזר בעיני שבמסגרת הדיון בזהותה של מפלגת חד"ש נראה כי התהפך סדר הדברים. כאן מדברים על האשמה (דיבתית משהו), אנשים המשתכנעים או משתכנעים למחצה, ציפיה מחד"ש להוכיח את חפותה.

במצב הנוצר הוכחת החפות או האשמה כבר הופכת ללא רלוונטית. ברגע שחד"ש אשמה א-פריורית, זה מה שנצרב בתודעת הנכנסים לדיון , החשד דבק ולך תוכיח שאין לך אחות. כך גם לא יעזרו אמירות מפורשות, עדיין יטענו אנשים שחד"ש מתחמקת.

תמיד צריכים את הדיסקליימר.

לייב בלוגינג, בערך

עד כמה שהשבעתו של אובמה לנשיאות היא אירוע משמח אין כמו טקס אמריקאי לשחזור רמת ציניות גבוהה.

מזל שהיה את הכומר ג'וסף לאורי שהצליח כן לסיים בנימה הומוריסטית.

עוד מסמר

 אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

מזהים את המקור?
בל"ד ורע"ם-תע"ל שתי מפלגות שעל פי מה שידוע לי הן די מתועבות, נפסלו היום מלרוץ לכנסת הבאה. לא מפתיע במיוחד. ובכל זאת חשבתי שכדאי לציין את זה ברשימת השלבים של התדרדרותה של ישראל לאבדון. אם היותן של מפלגות מתועבות הייתה עילה לפסילתן, לא היינו נשארים עם הרה מפלגות בכנסת.

כמו כלב השומע את צלצול הפעמון אתמוך בחמאס….not

בשתי האשמות חמורות הואשמו מתנגדי המלחמה בשבוע האחרון.

 

החמורה יותר, שלא היתה ראויה כלל לתגובה, אלמלא לא הועלתה גם בידי אנשים רציונליים בדרך כלל, היא ההאשמה שניתן היה לצפות מאנשים כמו ביבי, בועז טופרובסקי, וקהל הבבונים – האשמת המפגינים בתמיכה באויב והצדקת החמאס.

 

ובכן, לא, אינני מצדיק את החמאס, אפילו לא קרוב לזה. בין התנגדות לפעולה המלחמתית להצהרת תמיכה בארגון דתי חשוך יש תהום, והיא רחבה. ולא, לא כל מה שנראה לאנשים מסוימים כאפולוג'טיקה מסמן אותי מייד כתומך במשטרים דיקטטוריים חשוכים. זו לא אפולוג'טיקה זה ניסיון להכיר במורכבותה של המציאות. חמאס הוא ארגון ימין דתי שכוחו מתגבר – יש כר פורה המאפשר את התגברות הכוח הזו. אני בוחר לא להתעלם מהתנאים המדשנים את הכר הזה.

 

החמורה פחות, אם כי, חמורה מספיק, לטעמי, היא האשמה בתגובה אוטומטית. כנראה שלאנשים מסוימים קשה לקבל את העובדה שמנתונים מסוימים בנקודת זמן מסוימת יכולים אנשים לפתח דעות השונות משלהם. במקום להתמקד בויכוח עצמו הם מאשימים את הצד השני בחוסר מחשבה, באוטומטיות ופאבלוביות.אחת מסכנות ההתעלמות המוחלטת מהפוסט מודרניזם המאיים – ההתבצרות בתפיסתך עד שאתה הופך למחזיק שרביט האמת הבלתי מעורערת, כלומר מפסיק להטיל ספק בצדקתך (דבר שאמור להיות דווקא מאבות היסוד של תפיסות לא בדיוק פוסט-מודרניות)

 

הגדיל לעשות מנחם רבוי הפוסל את טיעוני יריביו א-פריורית כי נראה לו שהם הוכנו מראש (צורה אחרת ל: הוא לא מסכים איתם) – ואם אין לצד השני טיעונים כנראה שהוא פועל אוטומטית. הגיוני לא?

 

הויכוח על צדקתה של המלחמה והחוכמה שבפעולה הצבאית, הוא ויכוח לגיטימי. לא כל מי שחושב אחרת ממני בנושא הופך בעיני מייד לפאשיסט מחרחר מלחמה ותת-אדם. האשמות מאין אלו, לעומת זאת, הנזרקות לחלל בחופשיות רבה, דורשות, לדעתי, קצת יותר ביסוס ממה שסופק עד כה.

חצי הכוס המלאה

הנה שלא יגידו שלא יוצא משהו חיובי מהמצב – עקב הרחבת טווח הירי של רקטות הקסאם והגראד נכנסה משפחתי סוף סוף לטווח המאוים. לא עוד יאשימוני בהיותי תל אביב בועתי, לא עוד יציעו לי לעבור לשדרות.

* סרקאזם , למתקשים בזיהוי.

על העיוורון

יש לי מושא הערצה חדש. למרבה ההפתעה המושא המדובר הוא לא אחר מנציג הקונצנזוס התמידי, הליברל הדגול, יאיר לפיד.

בעקבות קריאת טורו האחרון הגעתי למסקנה של רמה כזו של ניכוס האידיאולוגיה היריבה לשלך לצורך הוכחת נכונות האידיאולוגיה בה אתה מחזיק היא דבר שאכן ראוי להערצה. כיצד יכול אדם אחד, בעל כישורים אינטלקטואליים גבוהים ככל שיהיו להתמיד בעיוורון נהדר כזה לאורך זמן? ללפיד הפתרונים.

 בטורו סוקר לפיד את מצב החינוך בישראל ומדגים כיצד בעזרת תוכניות חינוך פשוטות ולא יקרות ניתן לשפר את הישיגי התלמידים, להוריד את רמת האלימות בבתי הספר ובכלל ליצור מערכת חינוך לא רעה בכלל (על פי הנתונים שהוא מביא).

לפיד מראה את התוכניות והצעדים שבוצעו בערים כמו נתניה ובת ים – לא ערים שמתקשרות אסוציאטיבית לאוכלוסיה במעמד סוציו-אקונומי גבוה במיוחד ואת ההישגים שהושגו שם בעקבות צעדים אלה. ואז משתחל שם המשפט: "כי כל התירוצים לא עובדים. זה לא קשור לשאלה איפה הילדים גדלו, מה הם מקבלים בבית או מה מצבם הסוציו אקונומי. כל אחד יכול. ועכשיו ילדים, כולם יחד, בקול רם, כל אחד יכול!"

ועכשיו מה יש לנו כאן: מקומות כמו בת ים, בהם אוחדו מחלקות הרווחה והחינוך על מנת לאפשר למערכת לטפל ב"בעיות הת"ש" של הילדים על מנת לנטרל את השפעת בעיות אלה על הישגי הילד במערכת החינוך, משמשים משום מה את לפיד כהוכחה שבעיות סוציו אקונומיות אינן מהוות מכשול בפני הישגים חינוכיים. הוכחה נהדרת – אם יש בעייה שכאשר מטפלים בה היא נפתרת, זו אינה בעייה כלל! מול גאונות כזו, נותר רק לקוד קידה עמוקה.

 אז נכון לפיד, אתה צודק, ניתן לשפר את מערכת החינוך על ידי שינויים ותוכניות לא יקרים במיוחד, על ידי שינוי סדר העדיפויות של התקציב ועל שינוי הדגשים ביחס למורה ולמערכת החינוך בכללותה. אכן, כל אחד יכול – אם רק מטפלים בבעיות שאליהן אתה מתכחש בכזו אלגנטיות.

מסר ברור

שוב, לא מחדש כלום. שוב, הכל כבר נאמר. ושוב, אדגיש את הצורך לחזור ולהצביע על דברים מסוג זה שוב ושוב.

ושוב.

מתנחבל ירה ברועה פליסטיני, פצע אותו וגרם לשיתוק פלג גופו התחתון. העשה בוצע על פי בית המשפט ללא עילה כלשהיא של הגנה עצמית. העונש בעסקת הטיעון – 16 חודשי מאסר ותשלום פיצויים של 50 אלף שקל.

על פי השופטת, "נמצאים אנו בצורך שבהטלת עונש משמעותי, שיהיה עמו משום מסר ברור, כי מעשים כאלה החברה איננה סובלת". ואכן, המסר ברור, אם כי למרבה הצער זהו לא המסר אליו כוונה השופטת. השופטת הדגישה שלא הייתה בכוונת המתנחבל לגרום לפגיעה גופנית לרועה והשימוש באקדח הוא העבירה האמיתית. המסר שעולה מכך הוא ברור שלך קלעיך לכיוון האדם הנכון והמערכת תתעלם מכך שלקליעים יש נטייה לגרום לפגיעה באנשים שעומדים במקרה במסלולם, כך תוכל לקבל עונש על עבירה פחות חמורה כמו שימוש לא נכון באקדח כשבעצם ירית באדם וגרמת לנכות לכל ימי חייו. 

ובלי קשר. ההשפעה השלילית הראשונה של מעבר הבלוגרים לאורנג' – חזרנו לרעה החולה ששמה רסס מקוטע.

למה נטפלים לקטנות?

אני לא מומחה לרבנים, לא יודע לזהות מי נחשב למתון ומי לקיצוני. מלבד כמה שמות מוכרים, כמובן. למרות זאת, לפי הטור הזה, ולפי התגובות אליו, אני מעריך שיואל בן נון נחשב לאחד מנציגי הפלג המתון ביהדות. אם אלה פני הדברים, אז הנה הפנים האמיתיות של היהדות המתונה. מעשי אלימות ופרעות בערבים ראויים לגינוי, אבל לא, חס וחלילה, ממניעים מוסריים כגון גינוי של פגיעה בחפים מפשע אלא ממניעים תועלתניים – זו פגיעה עקיפה ביהודים. אכן הומניות נהדרת.

למען האמת, עדף ככה כשהדברים גלויים על פני השטח ולא משמשים כעלה תאנה צבוע המטהר את שאר השרץ.

הדברים האלה נאמרו בעבר אבל ראוי לטעמי להזכירם שוב ושוב. ההתמקדות ב"בית המריבה" (מישהו מוכן להסביר לי אגב מה הקטע עם "בית השלום" – גם אם לשיטתם המתנחבלים צודקים איך זה מבטל את המאורעות בשטח. שיחדש במירעו.) משכיחה את הנושא היותר גדול – היישוב היהודי בחברון כולה. בדיוק כמו שההצהרות העונתיות על פינוי "מאחזים בלתי חוקיים" משמשות להשכחת העובדה שאין שום דבר חוקי בהתנחלויות האחרות. אפרתה לא יותר לגיטימית מעמונה, יצהר לא יותר לגיטימית מכל מעלה יהושפט ד' כלשהיא.

וצה"ל מציג: פינת הwell, duhhh

מחשבות מבולבלות עלהשמאל

אחת הבעיות היחידות שהיו לי עם "עיר לכולנו" כאשר נתקלתי בה לראשונה הייתה המיתוג של כסיעה על-מפלגתית (או אל -מפלגתית), בדרך כלל זה קונספטבעל נטייה להיות קצר מועד, ואני שמח שהפעם נראה שהמצב שונה. אבל לא כל מה שעובד ברמה המוניציפלית יעבוד גם ברמות הגבוהות יותר.

בזמן האחרון אני נתקל יותר ויותר במעין חלוקה של השמאל לשני מחנות – האחד המתמקד במאבק בכיבוש ובבעיית הסכסוך (שלום עכשיו, לדוגמא) והשני מתמקד במצב החברתי ובשאיפה לסוציאל-דמוקרטיה. ההפרדה הזו היא מלאכותית.

לפני הכל, אני לא נאיבי, אני מודע לעובדה שאנשים פועלים לעיתים קרובות תוך סתירות פנימיות -יהיו אידיאולוגיות או פרגמטיות. אבל את הראשונים אני מתקשה להבין, את השניים אני מתקשה לקבל.

לא ברור לי איך אדם הרואה בעצמו הומניסט ומחזיק בדיעות סוציאל-דמוקרטיות יכול להיות עיוור לעוולות אותן יוצר הכיבוש. איך הוא נלחם למען שיוויון בקרב "האוכלוסיה שלו" ומתעלם מחוסר השוויון בינה לבין האוכלוסיה השכנה – חוסר שוויון לא מקרי אלא מכוון ומושג בכח הזרוע.

לעומת זאת ברור לי איך אדם סוציאל דמוקרט מוכן לבלוע כמה צפרדעים בדרך למה שהוא רואה כהשגת מטרותיו. מה שאני לא מבין זה אוכלי צפרדעים המוכנים לבלוע עוד צפרדע ועוד צפרדע ואפילו לנסות לשכנע את עצמם ואת הסביבה שמה שהם בולעים זה בכלל לא צפרדע (אני מתכוון כאן לשלי יחימוביץ' שהפכה את חולדאי לראש עיר חברתי. אפשר הגיד על חולדאי דברים טובים – חברתי הוא לא) – זאת כאשר ההישגים שבליעת צפרדעים זו מקרבים הופכים ונהיים לפחות ופחות נראים לעיין.

הסיבה שההפרדה הזו נראית לי מלאכותית היא שבבסיס לשני הפלגים אמורים להיות ערכים דומים – הומניזם, שאיפה לשוויון כלשהו, הכרה בהיותה של החברה יותר מאוסף פרטים ובאחריות של החברה כלפי הפרטים המרכיבים אותה. לכן לא ברורה לי הגישה המפרידה, לא ברור לי איך פעיל חברתי כמו מדאל יכול לתמוך בליכוד ובערכיו, לא ברור לי איך יחימוביץ' ממלאת פיה מיים בזמן שמפלגתה תומכת במלחמת ברירה נוספת בצפון, לא ברורה לי מר"צ בגרסת השנים האחרונות לפחות שהונהגה על ידי ליברל כלכלי מוצהר.


בקצרה

  • @GadiAleks יש גם פרק כזה בהאוס - מישהו תובע אחרי false positive 4 hours ago
  • @roee_r קוראים לזה תקווה. קשה לזהות את זה כי עובדים כבר זמן רב על לשאוב ולהעלים אותה 5 hours ago
  • הסתבר לי עכשיו שבבאר שבע יש רחוב בשם בעלי התוספות ואני רק תוהה איך הוא חמק מלהיות רחוב בשפירא 12 hours ago
  • @ExMaahal @GadiAleks מודרניזם: גררר... וציור של שיניים חדות 12 hours ago
  • @ExMaahal @GadiAleks אי אפשר פשוט לתת לקורס את הכותרת: "מודרניזם קשה קשה אל תבואו" 12 hours ago