מסר ברור

שוב, לא מחדש כלום. שוב, הכל כבר נאמר. ושוב, אדגיש את הצורך לחזור ולהצביע על דברים מסוג זה שוב ושוב.

ושוב.

מתנחבל ירה ברועה פליסטיני, פצע אותו וגרם לשיתוק פלג גופו התחתון. העשה בוצע על פי בית המשפט ללא עילה כלשהיא של הגנה עצמית. העונש בעסקת הטיעון – 16 חודשי מאסר ותשלום פיצויים של 50 אלף שקל.

על פי השופטת, "נמצאים אנו בצורך שבהטלת עונש משמעותי, שיהיה עמו משום מסר ברור, כי מעשים כאלה החברה איננה סובלת". ואכן, המסר ברור, אם כי למרבה הצער זהו לא המסר אליו כוונה השופטת. השופטת הדגישה שלא הייתה בכוונת המתנחבל לגרום לפגיעה גופנית לרועה והשימוש באקדח הוא העבירה האמיתית. המסר שעולה מכך הוא ברור שלך קלעיך לכיוון האדם הנכון והמערכת תתעלם מכך שלקליעים יש נטייה לגרום לפגיעה באנשים שעומדים במקרה במסלולם, כך תוכל לקבל עונש על עבירה פחות חמורה כמו שימוש לא נכון באקדח כשבעצם ירית באדם וגרמת לנכות לכל ימי חייו. 

ובלי קשר. ההשפעה השלילית הראשונה של מעבר הבלוגרים לאורנג' – חזרנו לרעה החולה ששמה רסס מקוטע.

למה נטפלים לקטנות?

אני לא מומחה לרבנים, לא יודע לזהות מי נחשב למתון ומי לקיצוני. מלבד כמה שמות מוכרים, כמובן. למרות זאת, לפי הטור הזה, ולפי התגובות אליו, אני מעריך שיואל בן נון נחשב לאחד מנציגי הפלג המתון ביהדות. אם אלה פני הדברים, אז הנה הפנים האמיתיות של היהדות המתונה. מעשי אלימות ופרעות בערבים ראויים לגינוי, אבל לא, חס וחלילה, ממניעים מוסריים כגון גינוי של פגיעה בחפים מפשע אלא ממניעים תועלתניים – זו פגיעה עקיפה ביהודים. אכן הומניות נהדרת.

למען האמת, עדף ככה כשהדברים גלויים על פני השטח ולא משמשים כעלה תאנה צבוע המטהר את שאר השרץ.

הדברים האלה נאמרו בעבר אבל ראוי לטעמי להזכירם שוב ושוב. ההתמקדות ב"בית המריבה" (מישהו מוכן להסביר לי אגב מה הקטע עם "בית השלום" – גם אם לשיטתם המתנחבלים צודקים איך זה מבטל את המאורעות בשטח. שיחדש במירעו.) משכיחה את הנושא היותר גדול – היישוב היהודי בחברון כולה. בדיוק כמו שההצהרות העונתיות על פינוי "מאחזים בלתי חוקיים" משמשות להשכחת העובדה שאין שום דבר חוקי בהתנחלויות האחרות. אפרתה לא יותר לגיטימית מעמונה, יצהר לא יותר לגיטימית מכל מעלה יהושפט ד' כלשהיא.

וצה"ל מציג: פינת הwell, duhhh

יש בוני מוזנאיים בקהל?

שתי תגובות בולטות מימין בעקבות הניסיון לרצוח את זאב שטרנהל. שתיהן לא חדשות, הן פשוט נהיות מגוחכות יותר מפעם לפעם.

הראשונה – תזת העשבים השוים. בית הורי היה וילה נחמדה בישוב חצי שכוח  אל בשם עשרת. הייתה לנו גינה, בדרך כלל מטופחת, אבל במשך השנים היו מספר תקופות שהגינה הוזנחה ועשבים שוטים – בעיקר יבלית אני מניח צמחובה. לכן, מניסיון, כשיש יותר מידי עשבם שוטים לא כל כך רואים את הגינה. תחליפו דימוי, למען השם (שלכם).

השניה, והאהובה עלי, גינוי הטרור תוך הצבעה על איזשהו סימטריה בין הסתה מימין להסתה משמאל. טיעון מעניין. בואו נכין ביחד לוח תוצאות:

טרור מימין:

ניסיון לרצח שטרנהל, יגאל עמיר, ברוך גולדשטין. בעצם, למה אני מתאמץ להיזכר, כבר עשו את זה בשבילי (מעודכן ל-2006).

טרור משמאל:

המממ.. רגע, בואו נראה… טוב, אפנה לקוראי? למישהו יש דוגמא?

אאוריקה

בפעם השלישית עליתי על הבעיה של מופז, זו פשוט בעיה מושגית, הוא החליף בין הכן והלא.

לפני שעבר לקדימה, הוא הצהיר שבית פוליטי לא עוזבים. הוא התכוון שבית פוליטי כן עוזבים.

הוא הודיע שהוא פורש מהחיים הפוליטיים והתכוון שהוא לא פורש מהחיים הפוליטיים.

הוא גם אמר שאין לו כוונה לערער על תוצאות הבחירות במפלגת מיזם העיסקי "קדימה". מן הסתם הוא התכוון לספר על הכוונה להגיש ערעור.

בפעם הראשונה, ואפילו בשניה, אפשר היה לחשוב שמדובר בפוליטיקאי לא עיקבי שמילתו אינה שווה את האוויר שבוזבז על אמירתה. אחרי הפעם השלישית זה כבר ברור, אפשר לסמוך על המילה שלו, צריך רק להחליף את הכן והלא.

אימה רגעית

רגע של אימה בסוף השבוע: ההבנה הפתאומית שהסיכוי שראש ממשלתנו הכושל יוחלף בידי שאול מופז אינה כה זניח כפי שחשבתי.

אפילו ביבי/ברק מתחיל להיראות יותר טוב.